עולם הצמיגים חווה שתי מהפכות משמעותיות מאוד. הראשונה שבהן התרחשה בסוף המאה ה-19: ב-1888 סקוטי בשם ג'ון דנלופ פטנט על צמיג ממולא באוויר, הלא הוא הצמיג הפנאומטי, ובכך שם קץ לשימוש בגלגלים מעץ עם חישוק מתכת, ושלוש שנים מאוחר יותר הצליחו שני אחים צרפתים, אנדרה ואדוארד מישלן, לייצר צמיג פנאומטי שניתן לתקנו בקלות ובעצם הפכו את הצמיגים הפנאומטיים לשימושיים. המהפכה השנייה התרחשה כחצי מאה מאוחר יותר, וגם עליה חתומה מישלן – החברה הצליחה לייצר צמיגים בעלי מבנה שונה ששדרגו משמעותית את יכולות המכוניות, ובפרט אפשרו להגיע למהירויות גבוהות יותר, הקטינו את כמות הדלק הדרושה בכל נסיעה והפכו את הצמיג (שנקרא רדיאלי, במקום הדיאגנולי שהיה רווח קודם לכן) לקל יותר. בימים אלה מסתמנת מהפכה נוספת, חשובה לא פחות – צמיגי אל תקר (Run On Flat).
מה מאפשר לנו צמיג אל תקר?
צמיג אל תקר, כפי שניתן להבין מהשם, הוא צמיג ללא תקר שמבטיח לנהגים הימנעות מוחלטת מאחד התרחישים המתסכלים ביותר שיש: פנצ'ר.
פנצ'ר הוא תמיד חוויה מתסכלת, ובחלק מהמקרים גם אירוע מסוכן. כשאנחנו נתקעים במקום מסוים בגלל צמיג שיצא ממנו האוויר, גם אם יש לנו צמיג רזרבי תקין ואנחנו יודעים כיצד להחליף צמיג במכונית, נגרם לנו הפסד זמן (ובדרך כלל פנצ'רים קורים כשאנחנו ממהרים…). בנוסף כרוכים בהחלפת הגלגל חששות ומתח שמא לא נצליח, ולמען האמת רובנו גם לא אוהבים להתאמץ ולהתלכלך. עוד כדאי לזכור שלפעמים התקר בגלגל מתרחש במקום שבו אין אפשרות לעמוד במקום בטוח ואנחנו חשופים לסיכון מצד מכוניות חולפות בזמן שאנחנו מחליפים את הצמיג. סכנה משמעותית אפילו יותר היא בזמן שמתרחש הפנצ'ר וכשהאוויר יוצא במהירות מהצמיג – אחיזת הכביש ברגעים אלה מתערערת במידה ניכרת, ואפילו נהגים מיומנים עלולים לאבד שליטה על הרכב, וההשלכות עלולות להיות חמורות.
בהתאם, צמיג אל תקר בעיקר מאפשר לנו לנסוע בראש שקט ובבטחה, כשאנחנו יודעים שאין חשש לפנצ'ר. בנוסף לעובדה שאנחנו יכולים לנסוע עם צמיגי אל תקר ברמת ביטחון גבוהה יותר, הניידות שמובטחת לנו בכל מצב, והנוחות הרבה יותר, ישנו עוד יתרון: אין צורך להחזיק בבגאז' צמיג רזרבי, כך שמתפנה לנו מקום לפריטים חיוניים אחרים.
אפשרויות הנסיעה עם צמיג אל תקר מפונצ'ר
חשוב להדגיש כי גם צמיגי אל תקר עלולים להתפנצ'ר, וההבדל בינם לבין צמיגים רגילים הוא שעם צמיג אל תקר לא חייבים לעצור בצד ולהחליף צמיג או להמתין לגרר אלא אפשר להמשיך לנסוע. אפשרויות הנסיעה במקרה של פנצ'ר בצמיג Run On Flat משתנות בהתאם ליצרנית הצמיג: ישנן יצרניות צמיגים שמנחות את הנהגים להגיע לפנצ'ריה לפני שעוברים 80 ק"מ, וישנם צמיגים שאיתם אפשר להמשיך ולנסוע גם עם תקר למרחק גדול יותר, של עד 120 ואפילו 150 ק"מ. גם מהירות הנסיעה המרבית בצמיגי אל תקר עם פנצ'ר מוגבלת, לרוב ל-80 קמ"ש.
כיצד בנויים צמיגי אל תקר?
ישנם שני סוגים עיקריים של צמיגי Run On Flat: הסוג הנפוץ ביותר הוא צמיג שיש לו תמיכה עצמית, כלומר חיזוק משמעותי מאוד לדפנות. חיזוק זה מאפשר לצמיג לשאת עליו את משקלה של המכונית גם אם לחץ האוויר בו נמוך, וגם כשאין בו כלל אוויר. סוג אחר של צמיגי אל תקר כולל טבעת פנימית שמתאפיינת בקשיחות משמעותית – צמיגים שכאלה מאפשרים בדרך כלל נסיעה למרחק רב יותר גם כשיצא מהם האוויר, וניתן למצוא אותם בכלי הרכב הצבאיים.
אילו יצרניות צמיגים מציעות את האופציה ובאילו מכוניות ניתן למצוא צמיגי אל תקר?
ישנן לא מעט חברות צמיגים שמציעות את האופציה של צמיג Run On Flat – צמיגי פאלקן, צמיגי לנדסייל, צמיגי הנקוק, צמיגי ברידג'סטון, צמיגי גודייר וצמיגי מישלין הן הבולטות שבהן. בנוסף ישנן מכוניות שמגיעות עם צמיגי אל תקר בילט אין וביניהן דגמים שונים של ב.מ.וו, מרצדס, לקסוס ופורשה (פורשה 959 מצוידת בצמיגי Run On Flat כבר מ-1986!).
חשוב להדגיש כי בחלק מהמקרים נדרשת ברכב מערכת TPMS או מערכת ABS על-מנת שניתן יהיה להתקין צמיגי אל תקר. הסיבה לכך היא כמובן הצורך ליידע את הנהג שהתרחש פנצ'ר – ללא התראה של המערכת הנהג כלל לא ירגיש בכך, ולא ידע שעליו להחליף צמיג או לתקן אותו תוך כמה עשרות קילומטרים. למערכת TPMS (ראשי תיבות של Tire Pressure Monitoring System) יתרונות משמעותיים גם עבור מכוניות שמותקנים בהן צמיגים "רגילים".
