ההיסטוריה של הצמיג

המצאת הגלגל, כך על פי ההערכות המקובלות, התרחשה כבר באלף החמישי לפני הספירה, אולם הצמיג הגיח לאוויר העולם רק במאה ה- 19.

היה זה הסקוטי רוברט תומפסון שהגה את הרעיון לעטוף את הגלגל כך שמהמורות הדרך לא יזעזעו יתר על המידה את הנוסעים, אולם המחשבה והחזון הקדימו את הטכנולוגיה ואפשרויות הייצור, ועקב חוסר יכולת עיבוד גומי ברמה נאותה מספיק הרעיון לא קרם עור וגידים.

ב- 1888 כבר יוצר צמיג: סקוטי אחר, ג'ון דנלופ שמו, הצליח להתקין צמיג פנאומטי בתלת האופן של בנו הקטן. תוך שנים לא רבות חלה קפיצת דרך מרשימה בתחום, כששני אחים צרפתיים בשם אנדרה ואדוארד מישלן (שכמו דנלופ, מהווים מזה למעלה ממאה שנה שם נרדף לצמיגים איכותיים) הצליחו ליצור צמיג שניתן לתקנו בקלות כשהוא מתפנצ'ר. בצד השני של האוקיינוס נוסדה חברת גודייר, ובראשית המאה העשרים היא סיפקה צמיגים למכונית הפופולרית ביותר של אותה תקופה, פורד מודל T – הצלחת מכוניות אלה הפכה את גודייר ליצרנית הצמיגים הגדולה ביותר בעולם דאז.

מהפכת הטיובלס

בשנות הארבעים של המאה הקודמת התרחשה פריצת דרך נוספת בתחום הצמיגים, כשנמצא מענה לאחד החסרונות הגדולים ביותר של הצמיג עד אז: אובדן מהיר במיוחד של אוויר בזמן פנצ'ר וסכנה של ממש ליציבות הרכב במקרה שכזה.

הפיתרון היה צמיג טיובלס, כלומר כזה שאין לו פנימית ושבזכות מבנה החישוק שלו והוספת חומרים המיועדים למניעת בריחת אוויר לשכבותיו הפנימיות אין יציאת אוויר בעת פנצ'ר וניתן אף להגיע – בנסיעה איטית וזהירה במיוחד – למוסך.

הצמיג הרדיאלי

מהפכה נוספת ששכללה עד מאוד את הצמיגים התרחשה ב- 1946, וגם לה – כמו להמצאת הצמיג שניתן לתקן אותו בקלות – אחראית חברת מישלן.

מהפכה זו החליפה את השיטה המקובלת למבנה הצמיגים, הדיאגונלית, בשיטה חדשה: רדיאלית. צמיג דיאגונלי התאפיין בכך שהשלד שלו היווה יחידה אחת (ששכבות הסיבים המרכיבות אותה הונחו בצורה אלכסונית), וכתוצאה מכך פגיעה בדופן בצמיג גרמה לעיוות בצמיג כולו. בטרם המצאת הצמיג הרדיאלי ניסו לפתור בעיה זו באמצעות הוספת שכבות נוספות לצמיגים, אולם שכבות אלה גרמו למשקל גבוה ועל כן צריכת דלק גבוהה, בלאי מואץ ומהירות מקסימלית מוגבלת.

הפיתרון שהציגה חברת מישלן התבסס על שינוי מהותי במבנה הצמיג, כשהשלד פוצל לשני מרכיבים: חגורה וכרכס, ובכך הופרדו החישוק והסוליה (החישוק נועד להעביר את הכוח של המנוע והסוליה לבלום ולהאיץ). הפרדה זו פתרה את בעיית העיוותים במבנה הצמיג, האריכה משמעותית את תוחלת חייו ואפשרה למכוניות להגיע למהירויות גבוהות יותר.

צמיגים ספורטיביים

התפתחות הספורט המוטורי והשימוש בכלי רכב לא רק לנסיעות שגרתיות אלא גם לתחרויות חייבו ייצור צמיגים מיוחדים למטרה זו – כאלה בעלי אחיזת כביש חזקה במיוחד גם על חשבון הנוחות וגם במחיר של צריכת דלק גבוהה יותר. צמיג ספורטיבי מתאפיין בחתך נמוך ובנוסף הוא רחב יותר מצמיג "רגיל".